שלום לך, אני יעל זלץ
ואני עובדת בעמותת תמך ומרכזת את תחום פיתוח היזמות בעמותה. לעבודה בעמותה הגעתי מתוך ההכשרה שלי בייעוץ לארגונים ולעסקים, ומתוך ההתמחות שלי בתחום שהולך ונתפס בתודעה הציבורית והעסקית – ולא רק האישית – והתחום הזה הוא WorkLifeBalance ובעברית: איזון בית עבודה.
בגלל שעסקתי הרבה בניהול, בארגונים ובעסקים היכרתי את הכלים שכל מנהל משתמש בהם כדי לארגן את החברה שלו, כדי לנהל את הארגון וכדי לפתח את המשאבים שעומדים לרשותו בעסק. הכלים הללו, עם התאמה קלה, הפכו ל"ידידותיים למשתמש הביתי" וככה כתבתי שלושה ספרים שקראתי להם "הבית – העסק הנבחר" – מודל העצמה בעזרת כלים מעולם העסקים.
כבר 17 שנים שאני מעבירה סדנאות ברחבי הארץ וגם בכמה מקומות בעולם, ופוגשת אימהות כמוני: כולנו חוות תחושה כרונית של מחסור בזמן, כולנו רוצות להספיק יותר, יש לנו שאיפות ויעדים ומטרות אינסופיות…ואנחנו מרגישות כמו לוליינית על חבל דק בין הבית לבין העבודה.
בעוד אני, עם שמונת הילדים שלנו, עובדת כעצמאית וגם כשכירה, מעבירה הרצאות בלייב וגם ברשת, בונה מוצרים דיגיטליים וגם פוגשת את הקהל שלי כמה פעמים בשבוע – בעוד אני מתמודדת בעצמי עם הנטייה לדחות מטלות, להסתדר ברגע האחרון, לאלתר, בעוד אני מגלה שהכלים המקצועיים שלי עוזרים לי – אני משתפת אלפי נשים בתובנות, בגילויים הפרטיים שלי ונוכחת שוב ושוב לראות כי אמונה, משמעות, יצירתיות ואהבה הם הכלים שבזכותם אני משיגה הכי הרבה, בבית וגם בעבודה.
בעקבות החוויות האישיות שלי, בעקבות המפגשים עם מנהלות שמשתתפות בקורסי הניהול שאני מקיימת זו השנה השביעית עם מחזורים 14 ו15 [בירושלים ובבני ברק] , בעקבות ההיכרות עם אלפי אימהות שיחד עברנו תהליכים משותפים בסדנאות ובהרצאות – אני כותבת את המדריך הזה, שעוסק באתגר של מציאת האיזון בין הבית לעבודה.
כשתסיימי לקרוא את המדריך הזה יהיו לך גם כלים להתמודד עםהקונפליקט בין הבית לעסק, ובמיוחד כאשר הקונפליקט הזה נעשה רגשי ואישי וסוער, אבל בעיקר תעמיקי להבין את המורכבות ביחסים שבין הבית לעבודה ואת האופן שבו ההתייחסות שלך לעבודה וגם לבית משפיעים על ההתנהלות היומיומית שלך.
שלך
יעל זלץ
___________________________________________________________
אם את קוראת את המדריך הזה, כנראה שאת מרגישה את הקונפליקט הזה חזק.
מצד אחד הבית, החיים האישיים, המשפחה, הילדים.
מצד שני העסק, העבודה, הלקוחות, הקידום המקצועי, הסיפוק וההתפתחות האישית וגם הכסף, כמובן.
המשאבים שלנו מוגבלים.
הכוח,
הזמן
וגם הכסף –
יש לנו בכל נקודה נתונה בחיים כמות מסוימת מכל משאב ואנחנו משקיעים את המשאבים שלנו כדי להשיג את המטרות שחשובות לנו, שהחלטנו להשיג, שאנחנו שואפים ורוצים להשיג בחיים שלנו.
בכל נקודת זמן בחיים שלנו, בכל רגע נתון, יש מאבק בין המטרות, מאבק בין המשאבים, קונפליקט בין מה שאנחנו רוצים למה אנחנו ממש רוצים, בין מה שחשוב לנו לבין מה שחשוב לנו יותר.
לפעמים הטוב מנצח.
לא תמיד ברור לנו באותו רגע מהו הטוב.
__________________________________________________________________________
לפני הכל אני רוצה לציין שלא תמיד היחסים בין הבית לעבודה הם יחסים של קונפליקט.
במקרים רבים, העבודה והבית משלימים זה את זה בצורות רבות, בצורות בלתי מודעות, באופנים רגישים ונסתרים שקשה לדבר עליהם ואולי גם לא נעים.
לא פעם כשקשה לך בבית, העבודה היא סוג של מפלט והפסקה לאגור כוחות. העבודה מהווה משען ועוגן כשבבית או בחיים האישיים יש בלגן ומתחים. אנחנו מכירות נשים שלמרות מחלה ממארת, למשל, המשיכו להגיע לעבודה במסירות גדולה כשמתחת לפני השטח הסיבה שלהן היא שהן שאפו לשמור על שפיות – בעבודה הן תפקדו כאילו שהן בריאות, וזו הייתה בשבילן הוכחה שהן יכולות להבריא, הנה – אני מצליחה להיות בריאה בעבודה לפחות חצי יום! בעזרת ד', לא פעם, העבודה ממש החזיקה אותן בחיים.
לא תמיד מדברים על זה, אבל קורה בהחלט שהצלחה בעבודה גורמת שגם בחיים האישיים תקבלי יותר הערכה, פירגון והקשבה. המשפחה מופתעת בהתחלה, שזו הקטנה הפכה כל כך גדולה, והסטטוס שלך משתנה בעקבות השינויים בעבודה. זה קורה, לא תמיד משפחות מודות בכך ולפעמים אפילו מתכחשים למציאות הזו, אבל לעתים קרובות הצלחה בתחום העבודה או העסק גורמים להערכה מחודשת בבית ובמשפחה. הילדים שלך גאים לספר על העסק של אמא או על העבודה שלך?
המיומנויות והכישורים שנדרשים בבית שונים מאלו שנדרשים בעבודה. למשל, אם את בעלת כישרון אמנותי, לא תמיד תצליחי להביע את הכישרון הזה בבית, בלחץ העבודה השוטפת של הטיפול בילדים, אבל אם את מעצבת גרפית או אדריכלית או מאיירת – העבודה שלך מבטאה את הצורך האמנותי שלך ועוזרת לך להביע את עצמך גם באופן הזה. בגלל שאנחנו אימהות שמסורות לבית שלנו, ולא מוכנות לוותר על הטיפול בילדים ועל ניהול וארגון הבית, אנחנו זקוקות למקום שבו נוכל לבטא גם כישורים אחרים שיש בנו, ושאנחנו מצליחות בהם. אולי יותר מאשר בסידור ארונות….
העבודה והבית מפצים זה על זה:
אמנם איני טובה בזה כל כך בעסק, אבל בבית – אין עלי! הצלחות בבית מהוות פיצוי על כשלים בעבודה וגם הצלחות בעסק ובעבודה, הכרה והוקרה מפצים על קשיים בלתי נמנעים, שאינם תלויים בך, שקורים בעבודה.
העסק והבית עשויים לגלוש זה לתוך זה ולהתערבב:
גם חברות מהעבודה הן חברות, נכון? גם לקוחות הן ידידות ואפילו שולחים להן מתנות יומולדת ותשורות אישיות, וגם בני משפחה עשויים להיות לקוחות או ספקים. החיים מתערבבים והקשרים מתעצמים ולא תמיד ברור מתי את בבית ומתי את בעבודה, ואלו הם החיים שלנו, הכל מהכל!
אבל גם הבית אינו מתנגד לעבודה! הבית תומך בעבודה! את מגיעה לעבודה שמחה ומחייכת כשנפרדת מהילדים בבוקר טוב ומאיר. את צוחקת בעבודה מההברקות שלהם ואת שואבת מהבית היציב כוח להגיע למקום עבודה שבו לחצים של לקוחות, כעסים של ספקים ודד ליין שמודד אותך רק לפי תוצאות. ההערכה העצמית שאת מביאה מהבית תומכת בך בשיחות קשות שמתקיימות בעבודה ואת מתחזקת כשאת יודעת שהעבודה היא רק חלק מהסיפור שלך ולא כולו. הקריירה האמתית היא להיות אמא, נכון? את מתחזקת, זוכרת מי את עבור המשפחה שלך, ומוצאת את עצמך מתמודדת עם ביקורת ועם האשמות ממקום מכיל, מקשיב, אמפתי – כל המיומנויות שפיתחת כאמא דווקא. אין כמו אימהות עובדות!
והנה, למרות שהבית והעבודה תומכים זה בזה, ומגנים זה על זה, ועוזרים לך לתפקד בחיים שלך דווקא מתוך המעבר מזירה של בית לזירה של עבודה, אנחנו מתייחסות לבית ולעבודה כמי שחיים בקונפליקט מתמיד – אולי הקונפליקט הכי בלתי פתיר שאנחנו מתמודדות עמו יום יום!
————————————————–מהו קונפליקט?
קונפליקט הוא ניגוד של אינטרסים, מאבק. בעברית קונפליקט הוא סכסוך, חיכוך וניצוצות שעפים כתוצאה מהחיכוך הזה.
כששני צדדים מתחככים זה בזה, מסוכסכים ומסובכים זה בזה, כשהם נאבקים ומוכנים להכות כדי לקדם את האינטרסים שלהם וכדי לגרום שהצד השני לא יצליח להשיג את המטרות שלו – אנחנו בעיצומו של קונפליקט.
מה שמרתק הוא שקונפליקט יכול להתקיים גם בתוכנו. להיות תוך אישי, ולגרום לנו להיאבק עם עצמנו כשהאינטרסים שלנו מנוגדים, כשחלק מאתנו רוצה להשיג מטרה אחרת ובזמן אחר או בו זמנית, במקביל, יש בנו רצון שדורש פעילות מנוגדת.
הנה דוגמה לקונפליקט בין אישי:
מיכל וטובה צריכות להכין עבודה משותפת, סוכם ביניהן שמיכל תאסוף את החומר ואילו טובה, שיודעת לכתוב ולהרחיב, תערוך אותו. הן מתחילות לעבוד, ומיכל מגיעה לספרייה עם בגד חדש ושואלת את דעתה של טובה על הבגד. טובה חושבת שהבגד "לא מחמיא במיוחד" ואומרת את למיכל שהשמלה גורמת לה להיראות שמנה. מיכל נעלבת וכשטובה מציעה להתמקד בעבודה בנקודה מסוימת ואותה להרחיב, מיכל מסרבת מיד. טובה, שהרגישה שמיכל נעלבה, מרגישה אשמה על שלא החמיאה על השמלה החדשה, ובמקום להגן על העמדה המקצועית שלה ולציין עד כמה קל למצוא מקורות לעניין או עד כמה מקורי התוכן הנזכר, היא מסכימה עם מיכל וזורמת איתה, כדי לפייס אותה.
מכיוון שאנחנו מכירות את דפוס ההתנהגות הזה מקרוב, קל לנו לנתח את ההתנהגות של מיכל ולציין שהיא סירבה להצעה המקצועית של טובה בגלל שהיא כועסת על הדרך שבה טובה הגיבה למראה השמלה החדשה שלה. הקונפליקט אינו מקצועי, אלא אישי.
האם גם כשמדובר בשני קולות בתוך הלב שלנו אנחנו נוהגים ככה?
האם אנחנו מחליטים בצורה שאינה רציונלית רק בגלל שאנחנו כועסים, פגועים, מרגישים אשמה או מנסים לפייס?
כן.
אני בטוחה שאת יודעת שהתשובה חיובית ושפעמים לא מעטות החלטת לנהוג כך או אחרת בגלל שיקולים של פיצוי, של כעס או של רצון לרצות.
בין הבית לעבודה אנחנו מתנהלות בסערת רגשות שכן כל אחד מהתחומים הללו חשוב לנו – חשוב לנו לטפל במשפחה ובילדים, חשוב לנו להיות אימהות טובות, חשוב לנו לפרנס את המשפחה שלנו ולשם כך אנחנו צריכות להצליח בעבודה, להיות בעבודה בזמן ולשלוח את הילדים בזריזות בבוקר למוסדות הלימודים שלהם…
מה חשוב יותר?
מי כאן למען מי?
האין העבודה גם היא לטובת הבית והמשפחה והחיים האישיים?
האין העסק חלק מהחיים שלנו, כמו שניקיון, סדר, התארגנות, קניות ובישולים – הם חלק מהחיים בבית, חלק מהחוויות העמוקות של החיים וחלק חם ועוטף מזיכרונות הילדות שמהווים את הזהות האישית שלנו?
להלן שני מצבים עתירי רגש שגורמים לנו לחוסר איזון בין הבית לעסק, בין החיים האישיים לחיי העבודה שלנו, והדרכים למצוא את האיזון בכל זאת.
הצלחה
"ברגע שהמהלך העסקי הזה יצליח, כשהקמפיין הזה ימכור לי מספיק, מיד כשאשיג את הלקוח המסוים הזה שיחתום על חוזה לחצי שנה הקרובה, זהו – הכל יהיה רגוע, יהיה לי הרבה יותר זמן וגם פניות נפשית לבית."
זו אשליה!
הקונפליקט בין החיים האישיים לבין העבודה מעמיק ככל שאת מצליחה באחד התחומים הללו. כשהמשפחה גדלה, כשהילדים גדלים, כשאת נעשית נחוצה יותר ויותר בבית – את רוצה להישאר בבית, להתמקד בחיים האישיים שלך ולהקדיש הרבה יותר זמן מהחיים שלך לבית ולמשפחה.
כשהעבודה מצליחה, כשאת מקבלת קידום, כשאת לומדת דברים חדשים, כשאת עושה כסף, כשיש מכירות, כשאת פותחת עסק ובאים לקוחות והם מרוצים ועוד עוד וממליצים והעסק מתפתח – את מרגישה שאת חיבת להשקיע עוד קצת כדי למנף את ההצלחה הזו לדבר הבא וכדי להגיע למקום שבו יהיה לך ביטחון כלכלי, שקט נפשי, הכנסה קבועה ובטוחה וסיפוק מקצועי שמעניק, על הדרך, גם דימוי עצמי חיובי, ביטחון עצמי ותחושת ערך.
אני יודעת שיש כאן מלכוד, והנה הוא:
כשאת עסוקה בעבודה שלך ומצליחה שם מאד, נשאבת אל העשייה הפורייה הזו, ויש לך אלפי רעיונות איך לקדם את העסק שלך למקום הבא, הבית והמשפחה נזנחים איכשהו, בגלל שאין לך יותר מעשרים וארבע שעות ביממה, כמובן. כשאת מקדישה פחות זמן למשפחה, יש דברים שנעשים בצורה מסוימת, אבל לא בדרך שבה את אוהבת שהם נעשים – את נאלצת להתפשר בנושא של ניקיון, סדר, קניות או בישולים ולרכוש שירותים או מוצרים מוכנים שאין בהם האיכויות שאת היית מכניסה בהם לו את היית זו שמפעילה אותם ישירות. ואת מקבלת את זה.
ככל שהדברים שנעשים בבית אינם לרוחך – ברור שיש לך סיפוק רב יותר מכך שאת שקועה בעסק שלך, מפתחת אותו ומתקדמת עם מוצרים חדשים ועם רעיונות חדשים! החיים נכנסים לתוך לולאה שבה יותר זמן בעסק משמעותו פחות השקעה בבית ויותר תוצאות בעסק פירושים פחות תוצאות ושמחה והצלחה בבית…
הפתגם אומר שאין דבר מצליח יותר מהצלחה. הצלחה משכנעת אותנו להמשיך להשקיע ולהצליח עוד יותר, וכישלון גורם לנו להפסיק ["אם לא ירדתי השבוע במשקל, אפילו לא עשרה גרם, אני יכולה להרשות לעצמי עוד שוקולד, כי ממילא הדיאטה לא עוזרת!! נכון???" ] – כשאני באה הביתה ומתעצבנת על מה שקורה שם, יש לי סיבה טובה מאד להישאר בעסק! לרוב התהליך אינו מודע, אינני מודה בקול רם ואומרת – אני אוהבת יותר את החנות המעוצבת שלי מאשר את המטבח המבולגן – זה מה שקורה ביומיום ואני קוראת לזה "אילוצים" של העסק, לחץ מהלקוחות, העונה הבוערת.
היי, חוצמזה אני גם מקדמת את העסק וההשקעה הזו תחזיר את עצמה, נכון???
הדברים נכונים גם במצב ההפוך:
ככל שהדברים בעסק קשים יותר, מורכבים יותר, מסובכים יותר – ברור שיש לך יותר סיפוק והנאה מהשהייה בבית עם הילדים, עם המשפחה ועם העשייה היומיומית העסוקה שנוצרת תוך כדי כך! לא קל לחזור אל העסק או אל העבודה אחרי חופשת לידה מאושרת. כשמדובר בעובדת שכירה, נשקלת אפשרות כלכלית להאריך את החופשה – אבל כשמדובר בעצמאית, השיווק שוקע לאיטו, יש פחות פניות, לא התקיים כל מסע פרסום ולא התרחש אירוע שיווקי – הגל הגבוה של הקדחתנות שיהיה "לפני" התנפץ אל סלעי היומיום בנתזים של קצף ושל תשלומים שכבר אכלנו אותם… ועכשיו צריך להרים את הראש מעל המים ולחתור בכל הכוח – אבל למי יש כוח?!
האיזון
כדי שהצלחה לא תהיה מסחררת, וכדי שלא יבוא כישלון גדול יחד איתה, בתחומי החיים האחרים, עלינו לקבוע גבולות קבועים מאד, שגרה נוקשה, שתשאיר אותנו במקום הנכון לנו.
מטפסי הרים שמתמודדים עם פסגות גבוהות במיוחד, מתכננים את הטיפוס לאורך המסלול ומכינים מחנות עם ציוד מראש. בכל בוקר, כשהם יוצאים לטיפוס מהמחנה הנמוך – בדרך אל המחנה הבא, הם קובעים, לפני שהם יוצאים לטיפוס, נקודת עצירה והם מחליטים שאם לא יגיעו על מקום זה וזה בשעה זו וזו, הם יורדים בחזרה אל הבסיס שממנו הם יוצאים עכשיו.
למה לקבוע את העצירה לפני שיוצאים לדרך? למה לא לקבל החלטות תוך כדי טיפוס? אם רואים שמזג האוויר בהיר, שהנה הנה עוד מעט מגיעים – לא חבל לרדת הכל ומחר להתחיל מהתחלה אחרי כל מה שכבר עברנו?
אסור לקבל החלטות תוך כדי טיפוס! בלחץ להספיק, בלחץ לעלות עוד, כשהמטפסים עייפים והאוויר מתדלדל – מחליטים החלטות מסוכנות ושגויות! ההחלטה הקשיחה שנעשתה בבוקר, לפני שחווינו את הקשיים של הטיפוס היומי – היא החלטה שמבוססת על הסיכויים האובייקטיביים להגיע לתחנה הבאה בשלום. על הדרך אנחנו מאלתרים תירוצים ושוגים.
כמו מטפסי הרים גם את מחליטה על שעות פתיחה וסגירה, על חופשות ועל חלוקת עבודה. אם המזכירה שלך אמורה לבצע עבודה מסוימת – אל תתפתי לבצע את העבודה במקומה כדי לחסוך כסף ותשלום למזכירה! כשהחלטת להעביר את המשימות הללו לפרילנס, ידעת מדוע את עושה את זה! עכשיו, הלחץ הכלכלי הזמני יגרום לך לעומס שיגרום לך לשחיקה, שיקטין את הסיכוי שלך לצאת מהמצב הזה!
כתבי כאן שלשה נהלים קבועים לעסק שלך ולבית שלך כדי לתחום את כל אחד המקום הראוי לו:
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
לחץ
"הלחץ בעסק, והלחץ בבית – משתקים אותי. מצד אחד אני טובה במצבי לחץ והאדרנלין נוסק לגבהים ואז אני בביצועים מדהימים, אבל כשאני יודעת שמתקרבת תקופה לחוצה אני נעשית מודאגת, לא מצליחה להירדם, והעייפות והתשישות הזו יגרמו לי ללחץ כפול בתקופה של הלחץ!!"
מתח נפשי, רגשות שליליים בקשר למשימות שעלינו לבצע, תחושה של חוסר זמן – אלו הם גורמים שונים שיוצרים לחץ, עקה, סטרס – מצב דחק. ככל שאנחנו מרגישים שיש לנו יותר משימות ופחות משאבים לבצע אותנו – נרגיש לחץ. לחץ הוא מצוקה ולחץ, בפני עצמו, מקטין את היכולות שלנו להשתמש במשאבים שיש לנו כדי לבצע את מה שאנחנו צריכים לעשות, ככה שהלחץ עצמו נעשה מלחיץ עוד יותר.
כל תקופה מביאה איתה סוגים שונים לחץ בעסק – יש לחץ לשווק, יש לחץ לספק סחורה, יש לחץ לעמוד ביעדים מול לקוחות ויש לחץ להביא לקוחות חדשים. יש לחץ מצד העובדים שדורשים תשובות לשאלות ומענה לבקשות אישיות, יש לחץ מצד לקוחות מתלוננים ויש לחץ כספי – לעמוד בתשלומים, להחזיר את החובות, למכור, להכניס עוד כסף, לדאוג להפקדות לדווח לרשויות…. וכל אלו הם לחצים רגילים, שגרתיים! בעלי עסק מתמודדים לעיתים עם לחצים של תחרות בלתי הוגנת, שינוי בחוק שמאיים על האפשרות שלהם להרוויח מהעסק, שינוי עירוני שמעביר את מרכז העסקים של העיר הרחק ממיקום העסק עד כה ואינסוף מקרים אחרים שיש לטפל בהם, שדורשים שינוי וחשיבה מחדש על העסק, על המוצרים, על הלקוחות ועל השירות.
היערכות מחדש דורשת משאבים רבים, והתחושה שאין לנו משאבים אלו יוצרת לחץ גדול.
יחד עם זאת, עצמאים רבים, ועצמאיות רבות, מספרות על עצמן ככאלו שמתפקדות נהדר במצבי לחץ: הלחץ מייצר רעיונות יצירתיים ולא שגרתיים, פתרונות חלוציים, השגת משאבים בבחינת "יש – מאין" והתרוממות רוח – High – שעשויה אפילו לגרום ליצירת מצבי לחץ כאלו במתכוון, כדי לחוות את שכרון הרוח הזה.
גם אם התפקוד שלך עם הלחץ ולמרות הלחץ מפיק את התוצאות הרצויות בעסק וגם בבית – וצ'יק צ'ק את נערכת לשבת, ותוך שעתיים הבית מבריק, ותוך יומיים ללא שינה הכנסתם את הפסח הבייתה, והצלחת להשיג משלוחן שהביא ללקוח את המארז בדקה התשעים ובפאר והדר – גם אם זה המצב, הלחץ שוחק את המערכת הפיזיולוגית של הגוף, משפיע לרעה על הבריאות, פוגע בקשרים האישיים שלך עם המשפחה שלך ועם העובדות שלך ועם הספקים שלך שנאלצים לספוג את הלחץ, את התסכולים, את קוצר הרוח ואת כל המטלות הבלתי צפויות שנוחתות בפתאומיות.
יותר מזה: ההצלחה בתפקוד במצבי לחץ גורמת לנו לשפר את היכולות שלנו לאלתר, וכישורי התכנון שלנו מתנוונים! בפעם הבאה יהיה לך קל יותר להציף רעיונות משום מקום, וקשה יותר לשבת עם יומן ולצפות את המצב, ולתכנן איך להתמודד אתו ללא הלחץ.
איזון
קל לנו לראות את "חצי הכוס הריקה" ולהתעלם מ"חצי הכוס המלאה". אנחנו רגילים להרגיש מה אין לנו ומוחקים את מה שיש לנו. הלחץ, כאמור, נובע מכך שאנחנו חשים שאין לנו משאבים למלא את כל המטלות שלנו. אם אנחנו רגילים לדבר על מה שאין לנו, להתלונן, לקטר, להשוות את עצמינו לאחרים ולהישגים שלהם – הלחץ בוא יבוא, ומהר!!
מהי הדרך הכי פרקטית בשבילך לשים לב לכל מה שיש לך
כל יום?
כתבי כאן:
חווית שפע היא התשובה העמוקה ביותר ללחץ. יש לנו זמן! יש לנו כוח! ויש לנו גם כסף! מעולם לא היה דור שחי בשפע חומרי עצום כל כך כמו הדור שלנו. אפילו ביחס לדור שלנו – יש לנו שפע חומרי רב יותר מאשר יש לרוב תושבי כדור הארץ! אנחנו לגמרי בעשירון העליון מבחינת תנאי חיים, רמת חיים, ביטחון ובריאות.
יש לנו, כמו לכולם, 24 שעות ביממה, שהרי כדור הארץ מסתובב סביב צירו בקצב אחיד עבור כולנו J
ויש לנו את כל מה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, כוחות, יכולות, כישורים – יש לנו בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לפעול בעולם הזה. אומרים כי הלב הוא בגודל האגרוף – כי העשייה והפוטנציאל מקבילים. יש לך בלב את כל הכוחות שהיד שלך צריכה כדי לעשות מה שעליך לעשות. האמונה שקבלנו משמיים כל מה שאנחנו צריכים כדי לבצע מה שמוטל עלינו, מחזקת אותנו
"לא עליך המלאכה לגמור
ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה
ונאמן הוא בעל מלאכתך
שישלם לך שכר פעולתך" [פרקי אבות]
הקדוש ברוך הוא משלם שכר פעולות – לא שכר הישגים. עלינו לבצע ולא להצליח, להתקדם ולא להלחיץ את עצמנו בהשוואות. גם כשיגענו, התוצאה היא מציאה – משמיים, אחרי שעשינו את ההשתדלות שלנו.
נכון שיש מטלות בבית, מטלות שלא נגמרות לעולם, מטלות יומיומיות, מטלות שאם לא נמלא אותן נשלם על כך מחיר גבוה ובעתיד הקרוב, ממש מחר נצטרך להקדיש להן עוד יותר הרבה זמן מאשר עכשיו. ככה זה. ונכון שיש משימות דחופות בעסק, שחייבים למלא כי מילה היא מילה, ואנחנו נשאלים "נשאת ונתת באמונה" – והעסק חייב להיות בנוי על יסודות של אמינות, יושר והגינות.
ונכון שיש לך בדיוק מה שאת צריכה כדי לבצע את כל המטלות החשובות ביותר.
מה תעשי מהיום, כל יום, כדי להרגיש שיש לך, שיש לך משאבים, שכל מה שאת צריכה באמת לעשות – ייעשה בעזרת ד'?
1. |
2. |
3. |
4. |
לחצי כאן, היכנסי לאתר שלי וקבלי בחינם כלים ניהוליים לעסק, לחיים האישיים, לבית ולעבודה.
תודה!
החומר קולח ומקיף
כדאי לקרוא גם פעם נוספת.
התחברתי למילים שכתבת:
"אומרים כי הלב הוא בגודל האגרוף – כי העשייה והפוטנציאל מקבילים"
ואווו
קולח ומרתק…
וכל כך נכון…
תודה
תודה יעל!
זה מדהים!!!
פתחת לי את הראש לראות את ההשלמה בין התחומים
ולהבין שזה לא קונפליקט ואנחנו לא במלחמה…
כל הכבוד.
אחרי שקוראים זה נשמע כל כך פשוט,אבל לא תמיד חושבים על כך לפני.
ישר כח.
הצלחתך- הצלחתנו.