סוף שבוע מושלג עבר על ירושלים. מושלג, קר, חשוך ומבוצר.
הפתיתים הראשונים התחילו לרדת ביום חמישי בבקר. החזאים אמנם צפו פתיתים בירושלים, אבל דווקא כשקמנו בבקר הוכרז על קיום לימודים כסדרם ועסקים כהלכתם. רק בשעה שמונה השתנתה ההנחיה: השארו בבית נאמר לנו. השלג נערם במהירות מפתיעה, הרכבים והרחובות כוסו בלבן, הילדים פרצו בצחוק, ההורים נשמו עמוק ויום שובר שגרה יצא אל הדרך.
הודיתי לבעלי, לאמא שלי ולאחי שהזכירו לי אתמול שכדאי לערוך קנית לשבת מבעוד מועד. התקשרתי לברר אם הפגישה המתוכננת לבקר התבטלה (היא בוטלה. בואי נקבע מחדש – אבל לא היום) והתארגנתי עם ארוחת צהריים שתתאים למזג האויר.
ואז הגיעה בת ה-19 שלי עם רעיון: "בואי ננסה להכין כמה שיותר לשבת הערב. מחר צום (עשרה בטבת) והקטנים כנראה יהיו בבית. עדיף שלא יהיה לחץ".
דברי טעם אמרה הנערה.
וכך, נכנסנו לשוונג של אפיה ובישולים, נקיונות וסידורים. קרוב לחצות הכנתי בצק לחלות שיתפח במשך הלילה והתארגנו לנעילתו של יום עמוס חוויות.
ואז ב-12:30 זה קרה.
הפסקת חשמל. בבית, בבנין, ברחוב, בשכונה. חושך. חוץ מהשלג הבוהק – עלטה.
הפסקת חשמל שהמשיכה לכ-40 שעות. 40 שעות של ערב שבת ושבת בטמפרטורה של אפס מעלות ופחות. 40 שעות של אילתור ותקוה, יצירה וחוויה. 40 שעות שיחרטו בזכרון הקולקטיבי של משפחתינו במשך שנים רבות.
ולמה אני משתפת אתכם בסיפור שלנו שקרוב לוודאי שמעתם או חוויתם כדוגמתו?
כי בצאת השבת, כשהאורות נדלקו והחימום חזר לפעול והמוח הפשיר קצת, חשבתי שגם בעסקים יש תקופות "עם שלג וללא חשמל", תקופות שבהם האילוצים גדלים והמשאבים קטנים. והתקופות האלו לפעמים אורכות הרבה יותר מ-40 שעות. לפעמים 40 ימים, לעיתים 40 שבועות ויש גם מקרים של 40 חודשים.
אבל השלג והפסקת החשמל לימדו אותי כמה שיעורים והותירו לי כמה לקחים על התמודדות נכונה בתקופה שבה לא הכל (או הכל לא) מתקתק כמתוכנן.
- היו ערוכים
ימים מושלגים מגיעים אחת לתקופה, גם הפסקות חשמל, גם שפל במכירות, גם בועות שמתפוצצות. אנחנו לא תמיד יודעים מראש מתי הם יגיעו, אבל הם נמצאים שם מעבר לפינה וכדאי להיות ערוכים להתמודד איתם מבעוד מועד.
המצרכים שקנינו ביום רביעי היו המזון שלנו בערב שבת ובשבת. כל הבישולים של יום חמישי הם הם עונג השבת שלנו. החסכונות וההשקעות של התקופות בהם העסק רווחי ופורח, הם מה שמאפשר לעסק לשרוד את התקופות המאתגרות. זכרו שלא אחת, אחרי שנות שובע מגיעות שנות רעב. צברו מראש את מה שתצטרכו בעת משבר. לא תתחרטו על כך. - דעו מה באמת חיוני
ביום שישי בבקר לא ידענו אם יחזור חשמל לפני שבת. שאלנו את עצמינו מה אנחנו חייבים כדי ששבת תהיה שבת ובזה התמקדנו. נרות – יש, יין – יש, חמין – אפשר להכין על הכיריים, עוף – כנ"ל, חלות – אין והתנור אינו פועל. התמקדנו בחלות.
יש לכם חנות של מוצרי סידקית? מה אתם חייבים לעשות כדי להמשיך ולהתקיים תחת הכותרת הזו? את קוסטמטיקאית? מה השרותים שאת חייבת לתת כדי לא לאבד את התואר? זה לא הזמן לעוגות קרם, ולא להשקעות נוספות, זה זמן לשמר את מה שקיים ולדאוג שהחיוני ימשיך להתקיים. - לפעמים פשוט, פשוט עובד
היינו בלי חלות, מצאנו מכולת פתוחה אבל חלות לא היו בה. קנינו מצות. יכלנו לנשום לרווחה שלחם משנה, גם אם הוא לחם עוני, יש לנו.
כמה שעות אח"כ, ירדתי למחסן לחפש את הבלעך (פח לכיסוי הכיריים במקום פלטה חשמלית) והקב"ה העמיד מול עיני את סיר הפלא הישן. הבלעך וסיר הפלא הצילו אותנו. היה אוכל חם בשבת, והחלות שקלעתי קבלו צורה עגלגלה משהו בסיר הפלא הישן והטוב. החשמל לא פעל, אבל נרות שפזרנו ברחבי הבית (בתוך מתקני החנוכיות של חנוכה) האירו באור יקרות.
את מרגישה שאת חייבת לעשות סדר בפיננסים שלך כדי לצאת מהמצוקה אליה נקלעת? זה לא אומר שחייבים מערכת ממוחשבת מתוחכמת. אקסל בנוי נכון יכול להוות מענה מצוין בזמן שמשאבים דחוקים. חלון הראווה דורש ריענון? אולי תוספת קטנה, שינוי צבע או סדר יספיקו. השקעות גדולות, בדרך כלל אינן מה שעוזרות בשעת מצוקה, אלא שווקא חזרה לדברים הישנים והטובים, הקיימים והמוכרים. - תעברו את זה ביחד
בליל שבת, כשחיכינו לאבא שיחזור מבית הכנסת, ישבנו כולנו מסביב לשולחן ושרנו. כל אחד בתורו בחר זמר ויתר הילדים הצטרפו בשירה. היה קר, היה חשוך מהרגיל אבל היה קסום.
הזמנים המאתגרם האלו מהווים הזדמנות נדירה לחזק את תחושת ה"ביחד" של כל מי שיש לו חלק בעסק. העבודה המשותפת לקראת אתגר לא פשוט, היא תוכנית גיבוש טבעית. אם רק מחליטים לזכור שכולם באותה ספינה, שכולם שותפים לבעיה ולפתרון, אפשר לצאת מהמשבר מלוכדים וחזקים יותר. - לפעמים צריך לעזוב
ביום שישי בצהריים, ראינו מבעד לחלון זוג עם תינוק ופקלאות המפלסים את דרכם לרחוב. יוצאים לגלות, לשכונה עם חימום, תאורה ואוכל. כנראה, לא היתה להם היכולת להשאר בבית לשבת. הם הבינו זאת, ועם כל הכאב (היו לאישה דמעות בעיניים) הם ארזו מטלטלים ועברו למקום אחר.
לפעמים, אנחנו מוצאים את עצמנו בדרך ללא מוצא. כדאי להתייעץ ולבחון גם את האפשרות לשנות כיוון, להחליף מהלך, להתחיל מחדש. לפעמים עדיף לפתוח דף חדש ולבן אם יודעים שלא ניתן להתמודד עם הקושי שנקלענו אליו. אפשר למנף את העסק החדש עם לקחי העסק הקודם. אפשר לייצר שגרות חדשות והתנהגויות משופרות. זה לא תמיד נעים, אבל לעיתים זה נכון וטוב ולכן, זו צריכה להיות תמיד אפשרות העומדת נגד עינינו.
היום יום שני.
השלג מפשיר, השמש זורחת, הילדים מנסים לנצל את יתרת השלג לבנות עוד בובה ואולי אפילו איגלו קטן, ואני מתחילה להפיק לקחים…
מאת גבירה מילווארם
